גבולות, גבולות, כולם מדברים גבולות
הפילוסופיה שלי לגבי גבולות:
כאשר ההורה יודע להקשיב לעצמו (מהם הערכים שלי, מה חשוב לי, מה מתאים לי, מה נכון לי), כאשר ההורה יודע להכיל את קשת רגשות ילדיו (כאשר כעס, עצב, תסכול, עצבים, בילבול, חוסר הסכמה, הם גם בסדר);
ומביא את עצמו בצורה אותנטית, שווה ושקופה אל מול ילדיו (ללא פרסים והפתעות, צבעים ומסכות, ללא הפחד לטעות, להיכשל, להיחשף, להיתבלבל, ממש כפי שזה)
אין לו צורך בחקירת וביישום עניין הגבולות.
