יחסים בין הורים וילדים: נוכחות

הורים רבים מחפשים דרך לקשר טוב יותר עם ילדיהם, למערכת יחסים פתוחה, קרובה, מעצימה ותומכת עם ילדיהם.
לצערנו, לרוב, הרצון והכמיהה להערכה וקירבה לילדים באים לידי ביטוי בתקשורת על בסיס מטלות ומשימות היומיום:
"הכנת שיעורים? תזדרז! סידרת את החדר? תנמיך את המוסיקה! ציחצחת שיניים? בוא לאכול!"
או
בסיחרור מטורף לביצועים מרגשים כגון: חוגים, קניות ואטרקציות...כאשר השאלות המנחות את ההורים הן:
מה לעשות עם הילדים? איך להעסיק אותם? במה לעניין אותם?
 בסדנה להורים בתרגיל דמיון מודרך המשתתפים עונים על השאלה "מה ילדי היה מבקש ממני ברגע זה?"
פעם אחר פעם התשובה היא "תהיו איתי, תראו אותי, תעניקו לי תשומת לב"

 הוריי חיים בחו"ל כ 20 שנה. לאחרונה, לפני בואה של אימי לארץ, היא מתקשרת ושואלת אותי מה להביא לבנות? (נכדותיה), מה כדאי לקנות להן? אני מודה לה ואומרת (שוב ושוב) "אמא, את המתנה שלהן, אין להן צורך וציפייה לשום דבר אחר מלבד הבילוי וההמצאות שלך איתן, אז קישרי עלייך סרט ובואי"

 אני רוצה לקחת אתכם כמה שנים אחורה להתאהבות הראשונה שלכם, זוכרים?
על מה חשבתם כשהייתם ביחד? על מה חשבתם כשלא? איפה היתה תשומת הלב שלכם כשאהובכם דיבר? על מי הסתכלתם כשהם הביטו בכם? למי הקשבתם כאשר דיברו? במה התעניינתם? אני מניחה שתשומת הלב המלאה היתה לבן\בת הזוג. הטלפון לא כל-כך עיניין, גם מה עליכם לעשות אח"כ לא כל-כך, שלא לדבר על הטלויזיה והכלים שחיכו...שיחכו!

 אני מזמינה אתכם להבין ולראות כי אבן היסוד במערכת יחסים עמוקה, קרובה ואותנטית אינה העשייה אלא ההוויה והנוכחות.
אני מזמינה אתכם היום להתאהב מחדש בילדיכם.

היום כאשר אתם נוכחים עם ילדיכם היו איתם במאה אחוזים, הקשיבו להם, געו בהם, הסתקרנו לגביהם, הביטו בהם, נטרלו כל דבר אחר, כגון: טלויזיה, עיתון, ט ל פ ו ן (כן טלפון!), מחשב.
אפילו את מחשבותיכם החזירו אל ילדיכם כאשר הן נודדות ל
"מה עוד עליכם לעשות היום.. או איך הייתם יכולים לעשות אחרת בפגישה אתמול...."

ולסיום התמידו בכך, גם אם בהתחלה אין שינוי משמעותי או שיתוף פעולה מצידם, אני מבטיחה לכם שיפור משמעותי במערכת היחסים ביניכם עם הזמן!
שבוע נפלא לכולם
שני